לוגו-נבחר-לשכת-המגשרים
היי [subscriber:firstname | default:subscriber],

דור המדבר

משולחן המערכת
לפניכם הניוזלטר החדש של לשכת המגשרים, "כשר לפסח", המתאים גם ליתר ימות השנה. התאמנו אותו לחג, החל מ"דור המדבר", המגשרים הוותיקים, שהלכו עשרות שנים במדבר הרעיוני, דור המייסדים של הגישור בארץ, הוותיקים שהעבירו את המומחיות "מדור לדור", ועד לדור המגשרים החדש, השואף לקדם ולחוקק את חוק המגשרים.
שילבנו עבר והווה, תמהיל של חברים בלשכת המגשרים, תיעוד של איך הכל החל, איך הגיע רעיון הגישור לישראל והקורס הראשון בארץ (כתבתו של עו"ד יורם אלרואי), ומסמך המתעד ועוסק בהיסטוריה של הלשכה, הקמתה והאנשים שהיו פעילים בה לאורך השנים (כתבתו של דוד סילורה, יו"ר הלשכה הראשון). לקינוח - מסיפוריהם של מגשרים החברים בלשכה. עו"ד אדוה ננטל משתפת בסיפורה, כתבה במבט משפחתי, על העיסוק בגישור שעבר במשפחתה מדור לדור.
לסיום – אנחנו יוצאים בקריאה ופנייה אישית של טובי דנון, יו"ר הלשכה, להצטרף ולצרף חברות ואנשים לאמנת הגישור של לשכת המגשרים. הזמנה נוספת היא לכם המגשרים – הגיבו, כתבו, שתפו, שלחו תמונות והשתתפו בכל פעילות שאנחנו יוזמים, מקדמים ומחכים למעורבותכם.
חג שמח וקריאה נעימה,
ונתראה בניוזלטר הבא, צוות המערכת
עורכת: שרי גל, רכז: ניר תל-פז, גרפיקה: שלומי דרורי, יועצת משפטית: עו"ד ליאת איל
tovi8
טובי דנון | מגשר, יו"ר הלשכה
מירה ליבר
מירה ליבר | מגשרת, סגנית יו"ר, כספים וניהול
אבי מרום
אבי מרום מילברגר | מגשר, דוברות ויח"צ, אמנת הגישור, סגן יו"ר
ניר תל=פז - תמונה לאתר
ניר תל-פז | מגשר, קשרי ממשל, סגן יו"ר
חיים שטיינברג
חיים שטיינברג | מגשר, קידום שת"פ
שלומי גישורים 2018
שלמה דרורי | מגשר ומתאם הורי, מדיה ודיגיטל
עו"ד רבקה אדלין
עו"ד רבקה אדלין | מגשרת, יחידת הסיוע
אדווה ננטל
עו"ד אדוה ננטל | מגשרת, הדרכות והכשרות
שרי גל
שרי גל | מגשרת וגרונטולוגית,אתיקה,גישור בזיקנה

חג פסח שמח חברי לשכה יקרים, נרגשים להשיק את הידיעון הראשון של לשכת המגשרים בישראל

ידיעון בכורה זה עוסק בדור המדבר, האנשים שהלכו במדבר במטרה להגיע ל"ארץ המובטחת". כמונו פה בלשכת המגשרים. אני מאמץ את אמירתו של יגאל אלון "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."

אנחנו בלשכה יודעים מאין באנו ולאן פנינו. ידיעון זה נושא את הכותרת מדור לדור, עם הפנים לעתיד.
מטרתנו היא לפרסם ידיעון תקופתי שיכלול עדכונים על הנעשה בלשכה והנעשה בעולם הגישור, מאמרים מקצועיים, מענה לשאלות, חידושים ושינויים, וכל תוכן נוסף שתתעניינו לקרוא. כמו כן תינתן בידיעון במה לחברי לשכה שיציגו את עצמם ויאפשרו לכולנו להכיר אותם ואת פועלם. בכל גיליון יוקדש פרק לחברים וחברות שירצו להציג את עצמם.

בגיליון זה בחרנו להציג את החברים והחברות בוועד המנהל של הלשכה אשר עושים את תפקידם בהתנדבות מלאה ללא כל תמורה לטובת כלל מגשרי הלשכה.

זו ההזדמנות לקרוא לכם חברים יקרים לשתף אתנו פעולה בעבודת הלשכה. אנו זקוקים לכל אחד שיכול ומעוניין לסייע. אני קורא לכל אחד ואחת מכם להיות פעילים ולקחת חלק באחת מפעילויות הלשכה. ישנה אפשרות להוביל או להצטרף לאחת הוועדות שלנו, להציע נושאים לטיפול, לשאול שאלות ולהעלות כל רעיון שהוא, לתת הרצאה באחת ההשתלמויות שלנו, להשתתף ואף להוביל את אחד ממעגלי שיח המגשרים, לכתוב מאמר קצר או סיפור גישור לידיעון ועוד.
כל אחד מוזמן לכתוב לנו או לדבר אתנו, לשלוח בקשות ושאלות לגבי נושאים שתרצו להתעדכן בהם או נושאים שתרצו שנקדם.

זכרו – כוחנו באחדותנו!

אני רוצה להודות לכל אלה שעמלו וערכו והביאו להוצאתו של הידיעון. בראש וראשונה לשרי גל, ניר תל פז ושלמה דרורי חברי צוות הידיעון ולכל חברי הוועד המנהל והחברים בלשכה שתרמו מזמנם וכתבו.

ועכשיו כמה מילים אישיות להצגת עצמי.
אני אוהב אדם, זה מה שלמעשה הביא אותי לעסוק בגישור. לפני למעלה מ-10 שנים נכנסתי לתחום, ובשנים האחרונות יחד ולצד שותפה בקו, בגישורי גירושין ומשפחה, וגם בגישורים בתחום העסקי. בנוסף אני מתנדב במרכז הגישור בקהילה קרית אונו. לאחרונה נכנסתי לרשימת המגשרים של בתי המשפט. בעבר הרחוק יותר הייתי שנים רבות מנהל בתעשיית האלקטרוניקה בתחומי ניהול מגוונים. אני נשוי, מתגורר באור יהודה, אב לשתי בנות ובן וסבא ל-4 נכדים ונכדות.

אהבת מקצוע הגישור הביאה אותי לרצות לתרום לקידום הגישור בישראל וכך גם מצאתי את עצמי מגיע בסופו של דבר לתפקיד יו"ר הלשכה. אני דוגל בשיתוף פעולה, אשמח לשתף פעולה עם כל אחד ואחת מכם בכל נושא שיועיל לכלל המגשרים. אהיה זמין לכל אחת ואחד, ואתם מוזמנים לפנות אלי.

לסיום, ברצוני לברך את כולנו בתקופה מאתגרת זו בבריאות טובה, והלוואי שנחזור בהקדם לחיינו הרגילים.

טובי דנון
יו"ר לשכת המגשרים בישראל
עמותה-אסיפה כללית-14.9.09 (1)
אסיפה כללית משנת 2009 - מדור המדבר ללשכת המגשרים בישראל
דוד סילורה
ד"ר דוד סילורה, מגשר

דור לדור יביע אומר - אבני דרך בגישור בישראל

מסמך מאת: ד"ר דוד סילורה – יו"ר ראשון של לשכת המגשרים בישראל
ושני של עמותת מגשרי ישראל.
מגשר מהו"ת, מנכ"ל סילפר/דרכים גישור והדרכה.
חבר סגל ללימודי גישור באוניברסיטת תל אביב.
www.silvera-d.com


יש אנשים המתכננים את חייהם ויש אנשים אשר החיים סוחפים אותם למציאות שבה הם מתפקדים ושורדים. לעיתים אדם מרוצה מהתפתחות החיים ולעיתים מאוכזב. כך הדבר גם עם ארגונים וסיבת הקמתם.
כאשר שרי גל, חברת הנהלת לשכת המגשרים בישראל, ביקשה ממני להעלות זיכרונות המתייחסים לימיה הראשונים של לשכת המגשרים, היה זה לאחר שיחה ברוח הזמן של הקורונה - שיחה מרחוק בזום - שהתנהלה עם טובי דנון – היו"ר הנוכחי של הלשכה, שבה שאל אותי לדעתי אודות הדרך שבה כדאי להפעיל את הלשכה לטובת קידום הגישור בישראל ולטובת חבריה.
עצם העלאת הנושא על ידי שניהם – שנמנו בין תלמידיי בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור – פרקטיקום, באישור ופיקוח הנהלת בתי המשפט, אותו סיימו בהצלחה – הזכירה לי את האמון המתמשך שנוצר בינינו מאז הפרקטיקום, והתרשמתי מהמוטיבציה של שניהם.
מוטיבציה זו העידה על כך, שרוח רעננה מנשבת בלשכת המגשרים בישראל.
אילו הייתי עורך היום חשבון נפש – בהכירי חלק גדול מחברי הנהלת הלשכה וחלק גדול מחבריה הרשומים - הרי המסקנה המתבקשת היא, כי הקמתה, כשממשיכת דרכה של עמותת מגשרי ישראל - כמי שחרתה על דיגלה את קידום הגישור בישראל ובית למגשרי ישראל - לא הייתה לשווא.

חזון המייסדים של ההתארגנות הראשונה כעמותת מגשרי ישראל (בשנת 2000 ) היה, שיקום גוף אחד גדול ומייצג את נושא הגישור והמגשרים, כי גוף אחד עם חברים רבים חזק יותר ומייצג יותר מאשר גופים אחדים. המודל היה לשכת עורכי הדין שהוא גוף סטטוטורי מייצג את הנושא. אין המצב כך כיום.
אני שמח על כך שקיים שיתוף פעולה בין גופי הגישור הקיימים והאקדמיה, וכי קיימת פריחה בתחום ההשתלמויות, ההרצאות, הקורסים והלמידה מרחוק בנושאי הגישור. לשמחתי, תוכניות למידה והתמקצעות אלו, פתוחים לכלל מגשרי ישראל ללא הבדל שייכות לארגון כלשהוא. פלורליזם מבורך. חשוב מאד, כי בנושאים עקרוניים ובעיקר, נושאי חקיקה ומדיניות וייצוג כלפי הממסד – כל הגופים הקיימים צריכים לדבר בקול אחד – ולא במקהלה...
כל הגופים חולקים את חזון קידום הגישור כדרך עדיפה לניהול סכסוכים בדרך של גישור.

ההתחלה
אין מאמר זה מחקר אקדמי או היסטורי, אלא מבין זיכרונותיי. אולי יש מקום לתיעוד מחקרי של תחילת הגישור בישראל והקמת עמותת מגשרי ישראל, שנתנה את אות הזינוק לפעילות בגישור ותמיכה בהתפתחותו המקצועית.
עמותת מגשרי ישראל קמה בתקווה גדולה. כנס הייסוד של העמותה, שהתקיים באולפני הרצליה, הכיל מעל 500 משתתפים, חלקם בעמידה מחוסר מקום. המאפיין המרכזי בהקמת העמותה הייתה התמיכה הרחבה של מערכת המשפט ברעיון הגישור ובהקמת העמותה.
בטקס הייסוד השתתפו נשיא בית המשפט העליון דאז, פרופ' אהרון ברק, שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, מי שהיה היו"ר הראשון והאחרון של המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, ד"ר פרץ סגל (מה שמראה על רצינות גישת משרד המשפטים לנושא הגישור. שר המשפטים שבתקופתו קם המרכז היה צחי הנגבי). כן השתתפו נשיא העמותה הנבחר, עו"ד, מגשר ופרופ' מוטי מירוני והיו"ר הראשון של דור המייסדים, עו"ד ומגשר מיכאל צור.
הדבר המרגש במיוחד הייתה השתתפותם של בכירים במערכת בתי המשפט – הגיעו נשיאי בתי משפט, סגני נשיא, שופטים של בתי המשפט המגוונים –והייתה זו חגיגה אמיתית, התרוממות רוח. בכניסה לאולם יישבו מתנדבי העמותה כדי לרשום בה חברים. המטרה הייתה להתארגן ככוח גדול ומרשים שיבטא את קולו של הנושא החדש והעיסוק החדש – בתקוה כי ההתארגנות תסייע להפיכתו מעיסוק למקצוע. נדמה לי, כי כל המשתתפים בטקס הפתיחה נרשמו לעמותה החדשה, בערב אחד נרשמו מעל 500 איש ותוך זמן לא רב, הגיע מספר חברי העמותה ל-2400 מגשרים ומגשרות.
את ימי העיון וההשתלמויות המצוינות שהתקיימו במקומות שונים בארץ, אפיינה השתתפות של מאות מגשרים – כולם צמאים לדעת, ללמוד, להתחבר ולהזדהות עם פעילות העמותה.
אחת מגולות הכותרת של פעילות העמותה הייתה הפקה של "יומן המגשר" כדוגמת יומן עורך הדין או יומן הפסיכולוג, בו אפשר היה לתעד את הגישורים שבעל היומן גישר בהם ואת שאר פעילויות הגישור.
תרומה משמעותית במיוחד הייתה הקמת וועדת האתיקה שקבעה את כללי האתיקה של העמותה, שהיוו אבן יסוד לכללי האתיקה של לשכת המגשרים בישראל והשראה לכל ועדת אתיקה שקמה לאחר מכן. כמו כן, הוקמה וועדת הפרופסיה, שדנה שעות רבות בסוגיה של הנדרש כדי להיות מגשר, התקדמות מגשר לדרגה מקצועית גבוהה יותר, שהוא ביסוד הרעיון המאוחר של הסמכת מגשרים כדוגמת התוכנית להתנסות מודרכת לגישור – פרקטיקום. תקנון העמותה ראה למרחוק - צפה את פני העתיד, ואפשר חברות הן למגשרים והן לשוחרי גישור להיכלל בין חבריה.
ברם, אף שהיה רצון עז להיות יחד – התעוררו חילוקי דעות באשר לדרך הנכונה להתפתחות. חוסר התקציב זעק, כי העמותה נסמכה רק על חבריה. בזמן הקמת העמותה לא היה אינטרנט טלפונים ניידים או כלי התקשרות למעט דואר ישראל. באסיפות ההנהלה או האסיפות הכלליות היה הגזבר, יגאל תבורי מסביר לנו את מצוקת העמותה. הוא אמר – כל הזמנה הנשלחת לחברי העמותה בדואר ישראל, עולה לקופת העמותה הדלה כ-6000 שקל שאינם בקופה.
עם השנים, למרות המוטיבציה והתמיכה של חברי העמותה בהנהלתה – בשל אירועים שטובים אך ורק למחקר היסטורי – דנה ההנהלה בשאלה: "להיות או לחדול?"
מה שמאד הטריד את הדיון הייתה העובדה, שהעמותה הוקמה בעידוד מערכת המשפט והעומדים בראשה. ראשי העמותה המייסדים חששו כי ניהול העמותה יעבור לידיים לא אחראיות, ובישיבות בהן השתתפתי עלתה השאלה: "אם העמותה תמשיך – מי יעמוד בראשה?"
הצעתי את עצמי בהרגשת שליחות. הגישור תפס אותי כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם גישרתי ופישרתי עוד לפני שעברתי קורס גישור, כי היו בבית הדין הרבה תיקים וכל נציגי הציבור נרתמו לסייע בהורדת העומס. כאשר סיימתי את חובתי כנציג ציבור, היה לי ברור שהגישור יהיה משאת חיי.
היה עוד מועמד אחד – ובהצבעה שהתקיימה בהשתתפות 14 חברי הנהלה, 13 הצביעו עבורי כיו"ר השני של עמותת מגשרי ישראל.
פעילותי הראשונה הייתה לשמר ולהדק את הקשר עם מערכת המשפט ומשרד המשפטים. אחת הפגישות הראשונות הייתה עם עו"ד ברק לייזר – היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט - שבו העלינו את הרעיון – שהתקבל בהבנה ובברכה, כי כרטיס החבר של העמותה ישמש ככרטיס כניסה של מגשרים לבתי המשפט, בדומה לעורכי דין.
כמו כן קיימתי פגישות לשיתופי פעולה עם המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים, שם התחילה את דרכה עו"ד נטלי לוי –המשמשת כיום מנהלת יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט והיא חלק מהתפתחות הגישור המקצועי בישראל .

ההמשך והקמת לשכת המגשרים בישראל
לא היה קל להיכנס לנעלי ההנהלה שסיימה תפקידה, למעט פרופ' מוטי מירוני שהסכים לתת הזדמנות להנהלה החדשה כנשיאה – אך תוך זמן קצר פרש ממנה. ומאז, לא נבחר יותר נשיא לעמותה או ללשכה.
היה צורך להקים הנהלה חדשה, והכי חשוב – אי אפשר לפעול ללא תקציב. מערכת המשפט אף שתמכה מוסרית בהתארגנות מגשרים, בניגוד למשרדי ממשלה אחרים, לא יכלה לתמוך כספית בהתארגנות מגשרים או להשתתף כספית בפעולותיה. גם אם קיומה של התארגנות מגשרים והידברות מתמדת היו חשובים למערכת המשפט כפי שהיו חשובים למגשרים עצמם בהתפתחותם המקצועית.
אחת ההחלטות ראשונות של ההנהלה החדשה הייתה, לקבוע דמי חבר של 150 ₪ לשנה כדי לאפשר שליחת גלויות לאירועים גישוריים ולשמור על קשר עם ציבור החברים. כל חברי ההנהלה כולל היו"ר, עבדו בהתנדבות מלאה ואף מימנו מכיסם כיבודים, נסיעות לפגישות וכיו"ב.
כאן הייתה נקודת השינוי – מתוך 2400 מגשרים חברי עמותה שנרשמו אליה כחברים שווי זכויות וחובות ללא תשלום דמי חברות שנתיים – נעלמו רוב חבריה. רק 150 מגשרים ומגשרות שילמו את דמי החבר – וזו הייתה ההתחלה החדשה והבסיס החדש של העמותה.
סברתי, וגם שאפתי שהעמותה תהייה כלשכת עורכי הדין, שתהפוך להיות הגוף הרשמי המייצג של מקצוע הגישור העתידי ושל מגשרי ישראל וסברתי, כי כדאי לבטא זאת גם בשינוי שם העמותה, בבחינת, אותה הגברת בשינוי אדרת. לא להקים משהו חדש אלא, המשכיות וחידוש, המשכיות ושינוי בהתאם להתפתחות מיצוב הגישור, שהיה אז בתהפוכות רבות.

השם שנבחר היה: לשכת המגשרים בישראל (ע.ר.). תוך זמן קצר אושר השם ברשם העמותות והפך מאז השם הרשמי המייצג והמוכר של התארגנות המגשרים.

היועץ המשפטי של העמותה דאז, שליווה את קידומה ורישומה בהיבט המשפטי היה עו"ד ומגשר יניב שוורצמן, שעם פרישתי מרצון, נבחר כיו"ר לשכת המגשרים בישראל'. בין היו"רים שזכורים לי לטובה היה ד"ר ירון נהוראי מאיר – שהתחיל פעילותו כחבר ועדת הביקורת והתקדם בכוח התפתחותו ואישיותו, והיו"ר הנוכחי – טובי דנון.

מי שדאגה לתקינות הכספית של הלשכה והייתה שותפתי לכל המהלכים הבראשיתיים – הייתה מירה ליבר, שביקשתיה לדאוג, בכל שנה, לקבל מרשם העמותות את האישור לניהול תקין.
לאורך התקופות היו פעילות ופעילים נוספים, ביניהן עפרה שוחט, ובשנים אחרות עו"ד ומגשרת עידית שחם אשר שימשה כיועצת משפטית.
חשוב להזכיר את יונה שמיר שנפטרה לפני שנתיים. יונה ארגנה את קורס הגישור הראשון לשופטים ועובדי מערכת המשפט. הקורסים הראשונים שארגנה היו בשיתוף הטכניון. היא נחשבה, בקרב הוותיקים, ככוהנת הגדולה שקידמה את הגישור בישראל.
הרבה מגשרים, פעילים ומתנדבים תרמו לקידום הגישור ולהתפתחות לשכת המגשרים בישראל. היריעה לא תספיק למנות את כולם. משוכנע אני, כי תרומתם רשומה בפרוטוקולים של העמותה והלשכה ובספר הזיכרונות שלה. פועלם של כל אלו הן אבני היסוד ואבני הדרך ליסודות לשכת המגשרים כיום. וכשהיסודות מבוססים וחזקים- הבניין שעתיד לקום יביא לביטוי האיכות ופעילות הלשכה לעתיד לבוא. ברכותיי להצלחת ההנהלה הנוכחית באתגרים שלקחה על עצמה. תמיכת חברי הלשכה במנהיגותה חיונית.

על הגישור אז והיום
קבלת תקנות רישום מגשרים שנכנס לתוקף בינואר 2021, בחינות המגשרים בכתב ובע"פ בתוספת ראיון אישי, קובעות מה נדרש ממגשר לגישור בתיקים בבתי המשפט.
בשיחה עם טובי דנון, יו"ר הלשכה הנבחר, הדגשתי את חשיבות הקשר עם מערכת המשפט והתמיכה בו שהיא הדדית. כי גם מערכת המשפט יודעת להעריך שיתופי פעולה למען קידום הגישור.
במהותו, נשאר רעיון הגישור כפי שהציג אותו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, הן בטקס ייסוד עמותת מגשרי ישראל וגם בדברים שנשא בטקס קביעת שם המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי (ביום 2/7/01) ובהזדמנויות אחרות, בין היתר, מכון אברהם ע"ש ח"כ אברהם מלמד שהוקם ע"י בנו ניר מלמד, ממייסדי עמותת מגשרי ישראל וממדריכי הגישור הוותיקים בלשכת עורכי הדין והתקיים במכללת שערי משפט בהוד השרון.
אלה הדברים:
"גישור אינו מקצוע, זו פילוסופיית חיים. ביסודו מונחת הגישה, לפיה בבסיס חיינו-האישיים, הלאומיים, הבינלאומיים –מונחת ההסכמה. היא הבסיס המשותף המאפשר חיים משותפים.. ודוק: הסכמה אינה מנחה שלווה ורוגע. האדם הוא ייצור מורכב. לא פעם הוא מוצא עצמו בסכסוך (אמיתי או מדומה) עם זולתו. ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה.
בין דרישות הצדדים קיימות נקודות השקה מספיקות, אשר בראייה כוללת, מאפשרת פתרון מוסכם של הסכסוך. פתרון זה אינו מבוסס על אלטרואיזם, הוא אינו מבוסס על תפיסה של "אדם לאדם מלאך". הפתרון גם אינו מבוסס על כניעה של האחד לרצונו של השני, בבחינת "האדם לאדם-זאב". הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונלית, בבחינת "אדם לאדם –אדם".
תפיסה זו של הגישור מעמידה אותה ביסוד הסדר החברתי. סדר זה מניח, מטבע הקיום האנושי, קיומם של סכסוכים. תפיסה זו מניחה, כחלק מטבע הקיום האנושי, פתרון הסכמי לסכסוכים.
אכן, גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות חיים משותפים." (מקור: ביטאון שערי משפט ג (1) תשס"ב).

הדילמה אז ועכשיו
מייסדי הגישור בישראל, כמו תנועת ה-ADR בארה"ב, רצו להתמודד עם נושא עשיית הצדק, ולעיתים, עינויי דין בבתי המשפט, בהם שיטת העבודה היא אדברסרית לעומת הגישור שאינו לעומתי אלא בשיטת ההידברות.
פרופ' אהרון ברק כשנשיא בית המשפט העליון, וכן עו"ד ומגשר פרופ' מוטי מירוני ועו"ד ומגשר יורם אלרואי, שהעביר את קורס הגישור הראשון בישראל באוניברסיטת תל אביב, וחלוצי מקימי עמותת מגשרי ישראל ובהם יונה שמיר, עמירה דותן, תא"ל בדימוס וח"כ, חנה קוצר ספיר, השופטת המחוזית שרה גדות כיו"ר הוועדה המייעצת לגישור שליד הנהלת בתי המשפט, השופטת ורדה וירט לבנה, כיום נשיאת בית הדין הארצי לעבודה כמובילה את נושא הגישור בדיני עבודה,
השופטת מיכל רובינשטיין – יו"ר הוועדה להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, מולידתו של תהליך פגישות המהו"ת, מיקי ליכטנשטיין – ראש מערך ההדרכה בגישור במרכז הארצי לגישור, נוי ארז, חמוטל גת, אהובה צמת, עו"ד עלמה שרון ועו"ד ומגשרת תמר ברק, הרב יוסף וסרמן, אשר במשך שנים רבות היה יו"ר וועד הטוענים הרבניים וראה בגישור יעד חשוב ככלי עבודה בעבודתם, ועוד רבים וטובים ראו בגישור מהפכה.

פרופ' אהרון ברק גם ביטא זאת בכותבו: "לפנינו תנועה חברתית רחבה. מן הראוי הוא ששינוי חברתי זה – "מהפיכת הגישור" –ימצא את מלא הפוטנציאל שלו. שכן רבות הסכנות בדרכה של מהפיכת הגישור. כגודל התופעה כן גודל הסכנה הטמון בכישלונה".

הגישור קיים בישראל שנים רבות, טרם שנות ה-2000 והוא הולך ומתפתח. ידע עליות ומורדות, שרי משפטים הלכו והתחלפו, ואילו הגישור נמצא תמיד בהתקדמות מתמדת בזכות המוני אנשים הרואים בגישור מקצוע עתידי ועוסקים בו כעיסוק חלקי או תמידי.
אין צורך להיות משפטן או עורך דין כדי לעסוק בגישור. נושא יישוב הסכסוכים בקהילות ובחברות ידוע משחר ההיסטוריה, בהם הסולחה בחברה הערבית והבדואית, שמגלאוץ בקהילה האתיופית, ובעבר הרחוק - מקטרת השלום בחברה האינדיאנית העתיקה. כמה נהניתי לקרוא בנעוריי את הספר "איש הנפץ" שבו הובא בפירוט טקס "הגישור/פישור דאז:
בעת יישוב סכסוך היו הצדדים מעבירים ביניהם את המקטרת ונושפים עשן איש אל עבר רעהו לאות כבוד. באופן מסורתי המקטרת עוצבה מאבן חרסית, או חרס וקושטה בנוצות. המקטרת שימשה לעישון טבק, אשר נחשב למקודש בקרב שבטי האינדיאנים. מילוי המקטרת לווה בתפילה אל ארבע כנפות תבל, השמיים והארץ.

השאלה הנשאלת- באיזה נקודת זמן נמצאת מהפיכת הגישור?
האם אנו בתוכה בהווה ו/או הינו בתוכה בעבר ? ו/או שהיא עתידה לבוא ?
שיא מהפיכת הגישור צריך להגיע עם חקיקת חוק הגישור המכיר בו כפרופסיה ומכיר במגשר בעל מקצוע לניהול סכסוכים בדרך של גישור, בדומה לזה של עורך דין או פסיכולוג, שמאי, רואה חשבון מהנדס או הנדסאי? - על פי התשובה לשאלת מועד מהפיכת הגישור, נגזרת פעילות לשכת המגשרים בישראל ושל גופי הגישור האחרים.

לסיום – בחדר הגישור, כשכל צד מציג את נקודת ראותו ורואה בה אמת לעומת הדברים שאומר הצד האחר, שלדעתו הם דברי שקר, אני תמיד מצטט את הפילוסוף היהודי יעקב ברניס שאמר כי " האמת נמצאת תמיד בין שתי קצוות-אך אף פעם לא באמצע".
לעיתים אני מצטט את השיר שכתבה לאה הוגן, שגם מצוטט בספרי "צריך 2 לטנגו" שאומר כדלקמן:

הייתה לי אמת.
שלוש אותיות.
מילה קטנה וסיפור גדול.
אתה לא האמנת,
לך היא הייתה שקר,
שלוש אותיות ו...
הייתה זו אמת
שלי.

בהצלחה להנהלת הלשכה, חג פסח שמח.
(פסח – גם פה-שח. והנה שוחחתי עמכם בכתב ברשימה זו.).




אברהם ננטל ואדוה ננטל תמונה
ד"ר אברהם ננטל ובתו אדוה ננטל, עו"ד ומגשרים

מגשרים מדור לדור

כתבה: אדוה ננטל
אברהם ננטל, פנסיונר, משפטן בהכשרתו, מתנדב במוזיאון "הטרקטור" בעין ורד. בבית הספר למשפט הוא חונך להיות ליטיגטור. הכשרתו החלה באוניברסיטה והמשיכה במהלך ההתמחות. השנים חלפו להן, ואט אט חלחלה לתוכו ההבנה שהוא הפך להיות גלדיאטור.
הוא הבין שהוא לא במקום הנכון. הוא ידע שבין כה וכה מירב הסכסוכים האזרחיים נפתרים במסדרון בית המשפט. היה זה בשנות התשעים עת הוא הוזמן להשתתף בקורס ייחודי בארגון WIPO בז'נבה שוויץ, השתלמות אותה העבירו פישר ויורי. בסופה הבין שמצא תשובה לתחושה שליוותה אותו במשך השנים. עימות משפטי הוא ברירת מחדל רק למקרי קיצון.
כך נפתח בפניו לעולם ה- ADR ובתוכו הגישור. לא רק עו"ד אלא נוספה לו מיומנות נוספת: מגשר. מאז החיבור לעולם יישוב הסכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, ליטיגציה הפכה לדרך הנוספת ולא לדרך הראשונה לפתרון בעיות משפטיות. אברהם רואה בדרך זו את הדרך הנכונה לפתרון מירב החיכוכים בחברה אנושית מודרנית.
אדוה ננטל היא בתו, עו"ד הסכמית בתחום המשפחה, עוסקת בגישור ויעוץ זוגי, כיום מכהנת כחברת ועד מנהל בלשכת המגשרים בישראל, לשכה בה אביה חבר ותיק, נמנה על דור המייסדים. אדוה מספרת שמאז היותה ילדונת היא הייתה הולכת למשרד של אביה במקום לגן ונוסעת עם אביה לבית המשפט במקום ללמוד בבית ספר.
בחדרו של אברהם היו שתי כורסאות לצד שולחנו הגדול שבו הוא ישב עם לקוחותיו. הכורסה ליד הדלת הייתה המקום הקבוע שלה. כשגדלה כבר סידרו לה פינה במשרד ולשם הייתה מגיעה אחרי שעות הלימודים, בחופשים ובכל זמן אחר שחפצה. תמיד היו מחכות לה שם משימות: לגרוס דפים, לעדכן קלסרים בסדר כרונולוגי, להחליף עדכונים בספרי חקיקה ועוד. אדוה ידעה שהיא הולכת להמשיך בדרכו של אביה. היא אהבה את עולמו המקצועי והיא הייתה מצטרפת אליו לימי עיון בלשכת עוה"ד, להרצאות שלו באקדמיה, בכנסים גדולים ואפילו להרצאות במלונות באילת יחד עם המשפחה.
בשנת 1997, אברהם השתתף בקורס באוניברסיטת בר-אילן ואדוה הצטרפה אליו ללימודיו, סטודנטית צעירה שלא מהמניין, המלווה את אביה. בזמן אמת אדוה לא הבינה לעומק את תוכן הקורס אבל היא זכרה את הטרנספורמציה בין מצב "מלחמה" למצב "שלום" ששרר בקורס. היא הקשיבה לשינויים בגישתם של המשתתפים וזה סיקרן אותה. היא הבטיחה לעצמה כשהיא תגדל היא גם תירשם ותלמד את הקורס הזה. לימים כשבגרה, היא הבינה שהיה זה קורס גישור.
היא חיברה את הזיכרון להבטחה שלה ובדיוק 10 שנים לאחר מכן, בשנת 2007, במקביל ללימודי התואר הראשון במשפטים, נרשמה אדוה לקורס גישור. לאחר קבלת התעודה השתלבה בגישורים לצד אביה וצוות משרדו, בהתחלה כצופה, בהמשך כמשתתפת ולבסוף גישרה בעצמה.
בשנים האחרונות אדוה מקדמת, פעילה ויזמית בתחום הגישור. נכון להיום ובכל הזדמנות היא זו המזמינה את אביה אברהם להצטרף אליה לגישורים במשרדה.
אברהם ואדוה אומרים שהחיבור האישי והמקצועי שלהם הוא זכות, והם יודעים על מה הם מדברים ולמה מתכוונים. ואבא אברהם – גאה בבת שהמשיכה בדרכו, ומצליחה בדרכה. מדור לדור.



עורך דין יורם אלרואי
עו"ד יורם אלרואי, מגשר ובורר

דור ראשון לגישור בישראל

כתבה: שרי גל
עו"ד יורם אלרואי הוא דמות מוכרת ומכובדת בעולם הגישור, רבים היו תלמידיו. באותה נשימה הוא דמות מפתח בתפיסת תהליכי משא ומתן, הבנתם והכנסתם לחדר הגישור. עיסוקו מוגדר בורר ומגשר, הן במסגרת בתי המשפט והן מחוצה להם, ומאות הגישורים יעידו על כך. הוא יודע דבר או שניים על משא ומתן, הוא התנסה גם בכישלונות – אך אלו הובילו אותו ללמידה, אליה הוא מפנה את העוסקים בתחום.
אלרואי עבר דרך, מסע בתחום הגישור שהחל באוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. אם תרצו, הוא ה"יבואן" שהביא את רעיון הגישור לישראל, שהייתה אז כמדבר ריק בפתרון סכסוכים וקונפליקטים, מחוץ לכותלי בית המשפט. "יצאתי ל"מסע" בתחום המשא ומתן והגישור בשנת 1987, כאשר קיבלתי הצעה להשתתף בקורס בהנחיית פרופ' רוג'ר פישר, מאבות תורות המשא ומתן והגישור המודרניות. לאחר מכן עברתי כברת דרך בשני קורסים נוספים למתקדמים בהרווארד ובקורס למקצוענים בוושינגטון, שהיה מאלף ומהנה מאין כמוהו. משם הרעיון."
הדרך לא הייתה קלה. אלרואי ניסה ל"עשות עלייה" לגישור, תחום שלא היה קיים אז בארץ. זה לא צלח. "בתחילה איש לא קנה את הרעיון", הוא מספר, "לא האוניברסיטאות ולא עורכי הדין. היחיד שהקשיב והסכים היה פרופ' דניאל פרידמן, לימים שר המשפטים, ששימש אז כדיקן הפקולטה למשפטים במכללה למינהל. הוא איפשר לי ללמד גישור במכללה, להעביר את הקורסים הראשונים בגישור בסיסי ואף עודד אותי לכתוב (בשנת 1993) את המאמר "יישוב סכסוכים – אפשר גם אחרת". במאמר זה ניסיתי לפתוח צוהר לעולם הגישור בפני הכלל, שלא היה מודע אליו.
אך את המהפכה האמיתית עשה פרופ' אהרן ברק, לימים נשיא בית המשפט העליון, שהרים את הנושא והכריז: "השנה הבאה בשבילי היא שנת הגישור". מאז הכל היסטוריה.
אלרואי סבור שכל עוד לא יוכר הגישור כמקצוע הוא לא יזכה למעמד הראוי לו בציבור. "דרוש חוק מגשרים כפי שיש חוק לעורכי-דין, לרואי חשבון ולחוקרים פרטיים. הניסיון הראשון בכיוון זה נעשה עם הקמת הוועדה לניסוח תקנות בתי המשפט גישור ולאחר מכן עם הקמת הוועדה המייעצת לבתי המשפט לעניין הגישור, "ועדת גדות". בשתי הוועדות לקחתי חלק פעיל.
"ועדת גדות" בראשות השופטת גדות, כתבה שני דוחו"ת, ובהם המליצה על הדרישות ממגשר ומגישור. מי שרצה להיות מגשר או מדריך בגישור היה חייב באישור ובעמידה בדרישות. אולם למרבה הצער טרם נעשה הצעד החשוב הבא: חקיקת חוק המגשרים, שיהפוך את הגישור למקצוע מוכר וימנע את העיסוק בגישור מאנשים בלתי מיומנים, הגורמים נזק הן למתגשרים והן למוניטין של הגישור. השוק מוצף באנשים המתיימרים להיות מגשרים ובדומה לכל שטח שיש בו אינפלציה של היצע – הרמה יורדת. וכך קרה גם בתחום הגישור. לדעתי יש צורך, בנוסף להגדרת המקצוע בחקיקה ויצירת לובי רחב למטרה זו, להתפתח ולהציב רף שעל המגשרים לעמוד בו. צריך לקבוע דרישות סף הנתמכות בפרקטיקום ובהתנסות, בשיפור הידע וקידום התנהלות נכונה וחשיבה יצירתית, כישורים ומיומנויות אלה ניתן ללמוד באמצעות השתלמויות בגישור מתקדם, כדי להבטיח את איכות הגישור."
ויש לו הצעה גם למגשרים "טריים" איך להתחיל. "עליהם להתקדם צעד אחר צעד, להתחיל כצופים, להצטרף למרכז גישור, לגשר יחד עם מגשר בכיר, ואז – לגשר בביטחון, בין בגישור של יחיד ובין בשניים. החשוב הוא להתמקצע ולהפוך למגשר טוב ומיומן יותר."
אלרואי מצטט את הפילוסוף ברטרנד ראסל. "אחד הסימנים הראשונים להתקרבות של הפרעה נפשית היא להאמין שעבודתך חשובה מאד. כל מה שרציתי, ואני רוצה גם היום, הוא לשפר ככל האפשר את מיומנותם של העוסקים בגישור ולסייע ככל יכולתי להעמדת התשתית המקצועית. אם תוך כדי כך אצליח לתרום להפיכת הגישור לנגיש יותר לעורכי-דין ולמי שאינו עו"ד, ולקדם דרך חשיבה שונה, הדבר יגרום לי נחת".
את השקפותיו על התמודדות עם המכשולים הרבים, העומדים בפני מנהלי משא ומתן ובפני מגשרים הציג בספר שכתב: "לא" הוא פתיחה טובה – על מכשולים ומלכודות במשא ומתן ובגישור וכיצד להתגבר עליהם.
וכך כתב פרופ' אהרן ברק בהקדמה לספר:
“משהתחלתי לקרוא בספר, לא יכולתי להפסיק את הקריאה. כמה רבה החכמה השורה בין שורותיו; מה רב הניסיון המונח בין דפיו. סוף סוף הבנתי מה צריך לדעת כדי להיות אדם סביר! אכן, כל המנהל משא ומתן –כל משא ומתן– יימצא בספר זה אוצר בלום. זהו ספר מעשי הנשען על ידע מדעי. בצד התאוריה מובאת הדוגמא המעשית המדברת אל כולנו. מטרתו של הספר להצביע על המכשולים הרבים –מודעים ושאינם מודעים– העומדים בדרכו של מי שמנהל משא ומתן או משתתף בניהולו כמגשר, שהרי הגישור הוא כלי המסייע למשא ומתן. הספר מצביע על הצורך להבין את מהותם של המכשולים, שכל המנהל משא ומתן נתקל בהם שכן ללא ההבנה אין יכולת להתגבר על המכשולים. הספר מתאר שבעה מסלולים של מכשולים –מסלולים החופפים לעיתים זה את זה– ונותן לקורא כלים להבין כיצד להתמודד עמהם. הספר נותן ביטוי לאינטואיציה שלנו, ומעביר אותה במבחני הרציונליזציה.
בא אני לברך את המחבר, על פנינה זו שהוא העניק לכולנו; ואת המו"ל שהיטיב להוציאה לאור. מקווה אני כי ספר זה ישפיע לטובה על דרכי ניהול המשא והמתן והגישור בישראל. אנו זקוקים לכך בכל התחומים ובכל הרמות. אין כיורם אלרואי –אבי הגישור בישראל– בהנחת היסודות לתורת משא ומתן וגישור ראויים לנו”.
.

אמנת הגישור של לשכת המגשרים בישראל

כתב: טובי דנון
לשכת המגשרים בישראל שמחה להכריז על יוזמה חדשה - אמנת הגישור.
אמנת הגישור היא מסמך עליו חותמים ארגונים חברות, תאגידים ועסקים בישראל בו הם מקבלים על עצמם לאמץ ולהשתמש בהליך הגישור כדרך המועדפת לניהול ויישוב מחלוקות וסכסוכים.
היסטוריית יישוב הסכסוכים באמצעות גישור, בארץ ובעולם, מוכיחה מעל לכל ספק כי זוהי הדרך היעילה, ההוגנת והנכונה ביותר ליישב כל סכסוך ולהגיע לפתרון מוסכם תוך חיסכון במשאבים.
בכל מקרה, גם לאחר תחילת הליך הגישור, שמורה לכל צד הזכות לפנות בכל עת לבית המשפט או לכל מנגנון אחר ליישוב מחלוקות וסכסוכים.
הליך הגישור מאפשר למשתתפים הידברות וניהול משא ומתן חופשי, תוך שליטה מרבית בתהליך ובתוצאה. כמוכן הוא מאפשר למשתתפים בו לגבש פתרונות יצירתיים ליישוב המחלוקת או הסכסוך, תוך שמירה על מערכות יחסים עסקיות, בינאישיות ואחרות ומתן מענה לצרכיהם ולרצונותיהם הייחודיים.

לשכת המגשרים בישראל מציעה לכל ארגון וחברה לחתום על האמנה.
כל החותמים על האמנה מקבלים על עצמם:
לתת זכות קדימה ליישוב סכסוכים באמצעות גישור במחלוקות חוץ ופנים ארגוניות.
להוסיף בהסכמים ובחוזים של הארגון, הן בהסכמים מסחריים והן בנושא יחסי עובד מעביד, סעיף תניית גישור. זהו סעיף בו הצדדים מביעים הסכמתם כי במקרה של סכסוך ו/או מחלוקת, הצדדים יפנו להליך גישור מקדים טרם פנייתם לערכאות משפטיות.
לבחור בהסכמה מגשר מתוך רשימת חברי לשכת המגשרים בישראל, המופיעה באתר הלשכה, אשר ינהל את הליך הגישור.

חברי לשכה יקרים, ככל שנצרף לאמנה ארגונים וחברות רבים יותר כך נגדיל את הביקוש להליכי גישור. הנכם מוזמנים לסייע לנו לצרף לאמנת הגישור כל ארגון או חברה המוכרים לכם. נודה לכם אם תעבירו לוועד המנהל את פרטי איש הקשר בארגון או חברה המוכרים לכם.
facebook youtube linkedin website 
MailPoet