המהות המשפטית של הסדר הגישור

לקוראי  המדור המקצועי שלום

לשעה זו נדמה לי שהשיטה שבה בחרתי, דהיינו להעלות קבוצות מאמרים וניתוחי פסקי דין – מוכיחה את עצמה ולו רק בשל המודולריות שלה. כלומר בכל פעם שמתווסף מאמר או פס”ד או כל חומר רלוונטי אחר , שיש לו נגיעה לאחד מראשי הפרקים, שכבר עלו במדור, די בקלות אני יכול להוסיף חומר זה לפרק המתאים וכך המדור גדל ומתרחב, לטובת קהל חברי הלשכה ולטובת קהל המגשרים.

ובכן  שתיים הן ההרחבות הפעם-
האחת  נוגעת לשאלת המהות המשפטית של הסדר הגישור, ובאופן יותר ספציפי לשאלה האם ניתן לאכוף הסכמה להעביר הסדר גישור לאשורו כפס”ד ע”י ביהמ”ש?

לפני כחודשיים פרסמתי בתת מדור הראי המשפט שבאתר זה מאמר שכותרתו כשם השאלה שלעיל.
מאמר זה היה מבוסס על פסק דינו של כב’ השופט ד”ר שאול אבינור מבימ”ש השלום בהרצליה   (מיום 24.11.2011) בת”א 9045-03-09 ישיבה וכולל אבן חיים ואח’ נ’ דוק השקעות 1988 בע”מ, שדן בפרשה שמקורה עוד בתביעה לביצוע שטר שזמן פרעונו חל באפריל 2008.

בימים אלה ממש, ב 4.3.13 נאמרה המילה האחרונה בשאלה זו מפי כב’ השופט רובינשטיין בביהמ”ש העליון שפסק כל עוד הסדר הגישור לא קיבל תוקף של פסק דין – הסכמתו של אותו צד להעביר את ההסדר לאישור ביהמ”ש,  לא ניתנת לאכיפה, אפילו כשהיא קיימת במפורש בכתב בהסדר הגישור.

לעניין זה קראו נא את המאמר המופיע באותו תת מדור ושכותרתו “רציו דצידנטי שהתחזה להיות אוביטר דיקטום”.

השאלה השניה נוגעת למקבץ  המאמרים בנושאי האתיקה של המגשר. בכדי להרחיב בשאלה הזו החלטתי להביא בפניכם מספר החלטות של ביה”ד ושל ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בנושאים של תלונות ושל חוות דעת שיצאו מלפני גופים אלה ביחס להתנהגות ראויה של מגשר בתחום האתיקה במצבים שונים המתעוררים במהלך עבודתו.