החזר אגרה בבימ”ש לתביעות קטנות

 

לא לעיתים קרובות, אם בכלל, מתפרסם בנבו פס”ד של ביהמ”ש לתביעות קטנות, ובכ”ז, הפעם ראה לנכון עורך פרסומי הפסיקה באתר, לתת מקום של כבוד לפסה”ד מהעת האחרונה (26/08/15 )  –  בתיק  ת”ק (ת“א) 16302-10-14 אליהו אצחייק נ‘ מדינת ישראל משטרת ישראל, בבימ”ש השלום בתל אביב. כב’ השופט טל חבקין ישב בדין.

 

במקרה זה, בית המשפט נדרש לשאלה, האם בית משפט לתביעות קטנות מוסמך להורות על השבת אגרת משפט ששילם התובע, לאחר שהתקיים דיון בתיק והוסכם במהלכו, בהמלצת בית המשפט, כי התביעה תימחק.

 

בעבר, היתה דעה בקרב משתתפי קורס הפרקטיקום בגישור, שבהם מטופלים תיקים שהועברו מבתי המשפט לתביעות קטנות, שבשיחת הקבלה (intake) של המגשר עם מי שהיה התובע בתיק,  הוא יוכל להציג בפניו, בין יתר יתרונותיו של הליך הגישור, שאם הגישור יצלח, הוא, התובע, יוכל לפנות לביהמ”ש ולקבל החזר של מחצית האגרה ששילם (ראה תק’ 6(ב) (4) להלן).

זו, כמובן, היתה טעות בהוראת עניין זה לפרחי הגישור, וכך היה גם במקרה שלפנינו, שבו ביקש התובע שמכוח, העובדה  שהצדדים הסכימו להצעת ביהמ”ש לתביעות קטנות, לפיה התביעה תמחק ללא צו להוצאות ותוגש שוב בבימ”ש השלום (ראה תק’ 6(ב) (1) להלן), הוא זכאי לכך שתושב לו אגרת המשפט ששילם עם פתיחת ההליך, בסך של 250 ש”ח.

 

הנושא של תשלום אגרות בימ”ש מוסדר בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס”ז-2007.

התקנה הרלבנטית מבחינתנו שמטפלת בהחזרי אגרה היא תקנה 6 והיא שהיוותה את מקור הטעות שהזכרנו לעיל ועליה התבסס התובע בפסה”ד דידן.

 

“6(ב) הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה

         מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין,

         כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור

        בתקנה 17:

(1)        ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;

(2)        ההליך הסתיים בפשרה;

(3)        הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;

(4)        הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.

 

אולם, יש לדעת שנושא האגרות בביהמ”ש לתביעות קטנות, איננו מוסדר על פי תקנות אלה, אלא על פי

 תקנה 6 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל”ז-1976 (להלן: “תקנות האגרות”):

 

6   (א) (1)   לא ייזקק בית המשפט לכל תביעה או הודעה לצד שלישי אלא אם שולמה בעדן, אם הגשתן,

                 אגרה של 1% משווי התביעה;

          (2)   על אף האמור בפסקה (1) לא תפחת האגרה בשום מקרה מ- 50 שקלים;

          (3)   סכום האגרה לפי פסקה (1) יעוגל כלפי מעלה לסכום שהוא מכפלה של 5 שקלים;

          (4)   על אף האמור בתקנת משנה זו, אי תשלומה של האגרה או חלק ממנה, אין בו כדי לבטל    

                 מעשה בית המשפט בדיעבד.

    (ב)    פטור מתשלום אגרת בית-משפט לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשל”ו- 1976 (להלן –

            תקנות האגרות), יהווה פטור גם מתשלום אגרה לפי תקנות אלה.

    (ג)     פיסקאות (9) ו- (10) בחלק ה’ של התוספת הראשונה לתקנות האגרות יחולו על מסמכים לפי

            תקנות אלה.

 

 כפי שאנו רואים, תקנות אלה אינן כוללות התייחסות לשאלה, אם ניתן להחזיר אגרה בתביעה קטנה, אם משום שבפועל קיים בהסדר שלילי בעניין  או שמא שמדובר בלקונה. מכל מקום, הכלל העולה מהפסיקה הוא, שעל ביהמ”ש להימנע מלתת פטור, הנחה או החזר של האגרה, כאשר הדין אינו מאפשר זאת במפורש.

לאמור, בהיעדר הוראה שמעניקה שיקול דעת לבית המשפט ידיו כבולות. גישה זו נקבעה בפסיקתו של בית המשפט העליון, שלפיה בהיעדר הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט להשיב את האגרה, הוא אינו מוסמך לעשות כן.

 

מסקנה זו נתמכת גם בתכליותיהן של תקנות האגרות. כשמדובר בהליך של תביעה קטנה – שנועד להיות הליך זול, במטרה להנגיש את זכות הגישה לערכאות ולהגדיל את התמריץ להגיש תביעה בסכום נמוך. זאת למרות העלויות הישירות והטרחה הכרוכות בניהולה – נקבעה מראש אגרת משפט נמוכה במיוחד בהשוואה להליכים אזרחיים אחרים.

כך, לדוגמא, אגרת המשפט המשולמת בעד תביעה קטנה היא אחוז אחד מסכום התביעה ולפחות 50 ₪. מכאן, שהאגרה שתתחייב עבור תביעה שסכומה בגבול סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות  – 33,800 ש”ח – היא 340 ש”ח (סכום האגרה, בהתאם לתקנות האגרות, יעוגל כלפי מעלה בכפולות של חמישה שקלים). לעומת זאת האגרה שתשולם בעד תביעה בסכום קצוב בבית משפט השלום היא 2.5% מהסכום הנתבע ולא פחות מ-755 ₪.

 

כשמדובר בתביעה אזרחית המוגשת לבית משפט השלום, במקרה שההליך בוטל או נמחק בידי מגישו, הסתיים בפשרה, הסכסוך הועבר להכרעה בבוררות או הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור – הכל לפני ישיבת קדם המשפט השלישית – תוחזר לתובע האגרה שילם בניכוי סך של 710 ש”ח (תקנה 6(ב)-).

 מטרתה של הוראה זו היא לתמרץ את התובע לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ללא צורך בהכרעה שיפוטית ולחסוך משאבי שיפוט. אלא מאי, נקבע גם כי בכל מקרה של החזר אגרה, סכום מינימלי –עד לתקרה של 710 ש”ח – ינוכה וייוותר בידי המדינה.

 

ניכוי זה עולה גם בקנה אחד עם תכליותיה של אגרת המשפט: עצם פתיחת ההליך כרוכה בעלויות מנהליות, וכל אימת שמוקדשים לתיק משאבי שיפוט – המדובר במשאב יקר ביותר. האגרה שנגבית מראש היא בגדר תשלום בעד שירות שמתחיל להינתן עם הגשת התביעה, ואין מקום להשיבו גם אם ההליך לא החל להתברר, ואף אם טרם הושקעו בו משאבי שיפוט

מעבר לכך, האגרה היא מעין “דמי רצינות” הנגבים מהתובע, אשר מתמרצים אותו להימנע מלהגיש תביעות סרק. לו היה ניתן לקבל את אגרת המשפט חזרה במלואה, היה נוצר תמריץ להגשת תביעות ללא כל סינון מוקדם. תוצאה זו אינה רצויה בין היתר לנוכח העומס המוטל על בתי המשפט.

 

ובהתאם לקביעותיו אלה פוסק השופט המלומד:

 

“משכך, נקבע כאמור בתקנות האגרות, כי גם כאשר מתקיימות נסיבות שבהן מן הראוי להשיב לתובע את האגרה ששילם, סכום מינימלי מסוים לא יושב. קביעה זו והרציונלים שביסודה, יפים גם ביחס לבית המשפט לתביעות קטנות, שבו מלכתחילה נגבית אגרה נמוכה; ובהינתן שהאגרה המרבית שנגבית עבור תביעה קטנה (340 ש”ח) נמוכה מסכום האגרה המינימלי שבכל מקרה יישאר בידי המדינה בגין הליך אזרחי שהוגש בבית משפט השלום (499 ש”ח). לפיכך נוטה הכף לקבוע כי תקנה 6 לתקנות תביעות קטנות קובעת הסדר שלילי לעניין האפשרות להשיב את אגרת המשפט”.

 ולפיכך, פוסק כב’ ביהמ”ש:

 “סוף דבר: בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך להשיב אגרת משפט ששולמה בנסיבותיו של תיק זה“

 

 שמע מינא, שגם אם היה נפסק, שבעקרון ישנה סמכות לביהמ”ש לתביעות קטנות להורות על החזר האגרה, כאשר הושג הסדר גישור בתיק, עדיין, לאור האמור לעיל, היתה פסיקה זו מחוסרת תוכן מעשי, שכן, בכל מקרה, הסכום ששולם היה “נבלע” בסכום אגרת המינימום שמחויב בתשלום תמיד.

הכותב:

עו”ד גיורא אלוני, מגשר

15.10.2015