בתי המשפט השונים בשורה של פסקי דין המחזקים את מוסד הגישור

17.4.17

בתי המשפט השונים בשורה של פסקי דין המחזקים את מוסד הגישור

מאת: עו"ד גיורא אלוני מגשר

במה הדברים אמורים

אין זה עוד טפטוף אקראי של פסיקה בנושא הגישור, אלא רצף של פסקי דין, שמלמד על השתרשותו של מוסד הגישור בתפיסתם של השופטים בישראל באשר לחשיבותו של הגישור ושילובו בשיקוליהם, כשהם באים להכריע בסוגיות המגיעות לשולחנם.

 

פסקי דין אלה, שאת תקציריהם נביא כאן, אינם עוסקים כולם דווקא בגישור, אלא מתייחסים להליך זה, שהתקיים בשלב קודם כלשהו במסכת הסכסוך שבין הצדדים, כאל מוסד מוכר ומובן מאליו. דווקא התייחסויות כמעט אגביות אלה, אמורות, לדעתי, להעניק לכל מגשר את התחושה, שקרב היום, שאליו חותרים המגשרים  מזה זמן רב, שבו הגישור יהווה חלק בלתי נפרד מהשלבים המוקדמים של הניסיון ליישב בדרך זו כמעט כל סכסוך שהתגלע.

 

המשמעות של העדר הסכמה לקיים הליך גישור

 

בבג"צ 6288/16 פלונית נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, עתרה האשה כנגד פס"ד של ביה"ד הרבני הגדול, שדחה את תביעתה לתשלום כתובתה בסך של מיליון ₪. בין יתר השיקולים של ביה"ד הגדול, שסמך ידו על פסה"ד של ביה"ד הרבני האזורי ברחובות, היתה הקביעה, כי האחריות לפירוק הנישואין רובצת לפתחה של העותרת, וכי יש בהתנהגותה, ובכלל זה התנגדותה לניסיונות לגישור או לשלום בית, כדי להכריז עליה כמורדת.

 

בית המשפט העליון, ביושבו כבית דין גבוה לצדק, דוחה את העתירה בנימוקים משפטיים שונים, אולם מה שחשוב מבחינתנו, המגשרים, שמתקבל השיקול, שאותו אימצו שתי ערכאות בתיה"ד הרבניים, שסירוב האשה לקיומו של הליך גישור, הינו אחד האדנים להכרזתה כמורדת. ביהמ"ש העליון לא רק שמאמץ את גישת בתיה"ד הרבניים בהקשר זה אלא גם מוסיף ומעיר כי "יש להצר על כך שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה שתאפשר לעותרת לקבל סכום רב יותר מתוך ערכה המלא של הכתובה", אולם הוא פוסק, ש"אין בכוחו של בית המשפט לסייע לעותרת. כפי שנאמר בבית משפט זה בהזדמנויות שונות, בהן התוצאה האנושית מצערת, אך אין בידינו להושיע שכן – "אין לנו אלא הדין".

 

כלומר, הסירוב לקיומו של הליך גישור, מקבל מקום כשיקול בר קיימא ובעל חשיבות אצל ערכאות המשפט בארץ, בבואם להכריע במידת האחריות שבה נושא צד בסכסוך.

 

החתימה על הסדר גישור תתבסס על הבנת השלכותיו

 

פסה"ד הבא עניינו בעיקרון, שאם לחותם הסדר הגישור/פשרה, התנאים שסובבים את הפשרה לא היו לגמרי ברורים לו, הסדר הפשרה עשוי להמשיך להיות בתוקף, אבל תקום לו עילת תביעה כנגד עושה המצג המטעה, שהינו חיצוני להסדר.

 

במקרה שנדון פסה"ד ת"ק 48631-06-16 בננו נ' איתן פרגו, עו"ד, התובע נפגע בתאונת דרכים ופנה למשרד עורכי דין שייצג אותו בתביעתו נגד חברת הביטוח.

 

בין התובע לבין חברת הביטוח התנהל הליך גישור, שבסיומו נערך הסדר גישור. בטרם שחתם על הסדר הגישור, פנה התובע לעורכי דינו והודיע להם, שהוא יחתום על ההסדר אך ורק בתנאי שסכום הפיצויים שיוותר בידו לא יפחת  מ 850,000 ₪. עורך דינו של התובע, הנתבע בענייננו, אישר שזה הסכום שיקבל כפיצוי. בהתבסס על הבטחה זו חתם התובע על הסדר הגישור/הפשרה עם חברת הביטוח.

 

מאוחר יותר התברר לתובע, כי בשל הסכם שכר הטרחה שנחתם בינו לבין עורכי דינו, הוא יקבל סכום פחות מכפי שהתנה כבסיס להסכמתו לחתימה על ההסדר עם חברת הביטוח ומכאן תביעתו נגדם להשלים את החסר.

 

ביהמ"ש בקבלו את התביעה פסק, כי אכן נחתם בין הצדדים הסכם שכ"ט כשר וסביר, שתואם את כללי האתיקה של עורכי הדין. עם זאת כב' השופטת ליעד שגב, בביהמ"ש לתביעות קטנות בתל אביב, האמינה לתובע, שמבחינתו, פיצוי בסכום של 850,000 ₪ היה זה תנאי בל יעבור  (Sine qua non) לחתימתו על ההסדר עם חברת הבטוח וכי התנאי הזה הובא מבעוד מועד ובמפורש לידיעת עורכי הדין הנתבעים.

 

וכך פוסקת השופטת המלומדת:

 

" אמנם נכון הוא כי נכתב בהסכם שכר הטרחה כי הנתבעים זכאים לסך של 11% מן הסך הכולל המתקבל מחברת הביטוח ונכון גם כי על פי הסכם זה זכאים הנתבעים להפחית מסכום זה גם את ההוצאות הכרוכות בניהול התביעה, לרבות עלותה של ישיבת הגישור.  אלא שבזמן אמת, עת עלתה תהייתו של התובע בהקשרים אלה ממש, לא טרח איש מן הנתבעים או עובדיהם להבהיר עובדה זו לתובע.

 

לטעמי, כאשר לקוח תוהה – קודם לחתימה על הסדר פשרה – בדבר הסכומים שיוותרו בידיו בסופו של הליך, על ב"כ להבהיר לו 'ברחל בתך הקטנה' את הדרוש הבהרה, לרבות הסכום המדוייק שייוותר בידיו לאחר ניכוי שכר הטרחה וההוצאות.

 

אינני יודעת אם מרבית לקוחותיהם של הנתבעים נוהגים לברר מהו הסכום שיוותר בידיהם לאחר הניכויים ואינני יודעת כיצד נוהגים הנתבעים בדרך כלל. העובדה היא כי בענייננו, פנה התובע עוד קודם לחתימה על ההסכם כדי לוודא מהו הסכום שייוותר בידיו".

 

ולפיכך "אין לי אלא לקבוע כי הימנעותו של הנתבע מלפרט בפני התובע את משמעות חתימתו על ההסכם, מקום בו ניסה התובע לברר עובדה זו בדיוק קודם לחתימה, פועלת לחובת הנתבעים. הדברים אמורים ביתר שאת, מקום בו הנתבעים הם הגורם המקצועי בעל הידע ומלוא הנתונים בידיהם".

 

עינינו הרואות, מקום שצד להסדר גישור, איננו מודע לכל התוצאות של חתימתו, בשל מצג, שנעשה לו ע"י מי שאיננו צד להסדר הגישור ואין לו, למעשה, כל נגיעה אליו, תקום לאותו צד עילת תביעה נגד עושה המצג, אם כי בהסדר הגישור עצמו אין שום פגם והוא ממשיך להיות בתוקף ולחייב את הצדדים לו.

 

יתרונותיו של הסדר שהושג בהליך גישור בעיני בית המשפט

 

על מעמדו המיוחד של הסדר הגישור עמד ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעניין ת"צ 23257-04-14 אור אן אושי אחזקות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ. במקרה זה המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב, בנק לאומי בעניין עמלת החזרת חיוב מסיבת אין כיסוי מספיק ומסיבות דומות נוספות. עפ"י התביעה הבנק אינו זכאי לגבות מלקוחותיו עמלת החזרת חיוב בסכום העולה על סכום החיוב, ומשעשה כן הרי מעשיו עולים "כדי עושק, גזל, הפרת חובות אמון נאמנות ותום לב".

 

בהמלצת ביהמ"ש פנו הצדדים להליך גישור, שבמהלכו נבחנו טענות הצדדים, הראיות שבידיהם והצדדים הצרכניים. כ"כ נלקח בחשבון פרק הזמן הצפוי לניהול ההליך בביהמ"ש במקרה שבו תושג הסכמה והעלויות הכרוכות בכך.  לאחר שכל ההיבטים הוצפו במסגרת ישיבות הגישור, הגיעו הצדדים להסכמות בעזרתה הרבה והמאומצת של המגשרת, הסכמות שהתגבשו לכדי הסכם פשרה המסיים את המחלוקות בין הצדדים.

 

נעשה פרסום כחוק להסדר הפשרה ומשלא הועלו כל התנגדויות, גם היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, הודיע כי אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה, אם כי הוא אינו מביע עמדתו לגוף הסדר הפשרה והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

 

בבואו לאשר את הסדר הגישור/הפשרה, שהושג בין הבנק לבין נציגי התובעים, פוסק ביהמ"ש, כי הסדר הפשרה שהושג מהווה מיצוי מלא של הטענות והתביעות של הקבוצה התובעת את הבנק. "מצאתי את ההסדר ראוי, הוגן וסביר, כי הוא מהווה פשרה אמיתית המכמתת את הסיכונים והסיכויים של כל צד להליך, מביאה בחשבון את הבסיס החוקי לגביית עמלות ושיעורן, חוסכת זמן ניכר ועלויות נכבדות; כי ההתנהלות העתידית של הבנק תיטיב עם הקבוצה כמו גם עם לקוחות הבנק. הסדר הפשרה כולל הסדרה עתידית של הטענות שהועלו בבקשה, קרי, הסדר הפשרה מביא לכך שהבנק לא יגבה מעתה עמלת החזרת חיוב בסכום העולה על סכום החיוב – ומכל אלה ראיתי כאמור לאשר את הסדר הפשרה כלשונו".

 

לפיכך פוסקת כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט: " אני מקבלת את עמדת הצדדים כי בנסיבות העניין ולאחר שההליכים הסתיימו בדרך של גישור, הליך שבו נלקחו בחשבון הסיכונים והסיכויים ובעיקר השאלות המשפטיות שקבלו מענה בגישור שהניב הסדר הפשרה, לא מצאתי למנות בודק שיבחן את ההסכם" ונותנת להסדר הגישור שהושג תוקף של פס"ד.

 

למדים אנו כיצד יתרונותיו של הליך הגישור, חשיבותו ותרומתו ליישוב סכסוכים, כפי שפורטו בדברי השופטת לעיל, הופנמו והשתרשו בתפיסת המערכת המשפטית שלנו.

 

חסיונו של הנאמר, הנכתב והמוסכם במהלך הגישור – נר לרגלי בית המשפט

 

פס"ד נוסף, שיש לראותו כחלק מסדרת פסקי הדין הזו, שכאמור באה להמחיש עד כמה הליך הגישור קנה לו שביתה בשיקוליהם ובהכרעותיהם של בתיהמ"ש בארץ, הוא פסה"ד  תמ"ש 25842-01-16 ז. א. ואח' נ' א. בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, מפי כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי.

 

פס"ד זה מתקשר  לפס"ד אחר – רמ״ש  34741-09-16   א.ש. נ' ט.פ. מפי כב' השופט שאול שוחט –  שבו יש הגדרה חדשה ומרחיבה של היקף החיסיון החל על מסמכים שנערכו במהלך גישור. פס"ד זה נידון ע"י כותב שורות אלה במאמר קודם, מיום 2.2.2017, שכותרתו: "בית המשפט בפסק דין תקדימי מרחיב למעשה את החיסיון על מסמכים הקשורים בהליך הגישור".

 

במקרה זה עתר המבקש, להורות על מחיקתה של בקשה למזונות זמניים, שהגישה אשתו, במסגרת תביעתה לפסיקת מזונות זמניים ולהסיר אותה מתיק ביהמ"ש, שכן היא חושפת פרטים מתוך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים וההסכמות אליהם הגיעו בהליך גישור שהתנהל בפני כבוד השופטת בדימוס x.x.

 

המשיבה מצידה, רואה בחשיפת הפרטים מעשה לגיטימי, שכן המידע היחיד שנחשף במסגרת בקשתה הוא גובה הסכומים שהמבקש העביר לידי המשיבה בשנה האחרונה על חשבון המזונות.

 

וגם במקרה זה, מפאת חשיבות הדברים, אין מנוס אלא להביאם כלשונם מפי השופט המלומד, שפוסק בקבלו את בקשתו של הבעל:

 

"ראש וראשון יאמר שאין מחלוקת שההליכים המתנהלים במסגרת משא ומתן חסויים בפני בית המשפט זולת אם הצדדים כולם הסכימו לחשוף פרטים מתוכו. קל וחומר נכונים הדברים שעה שמדובר בגישור בפני מגשר. המבקש הביא בבקשתו זו ובהרחבה את הרציונל העומד מאחורי חסיונם של הליכי גישור. לטעמי ולמעלה מן הצורך עשה כן משום שמדובר במושכלות יסוד, בפרט שמדובר בצדדים המיוצגים על ידי עורכי דין האמונים על דברים אלו…

 

דווקא מעצם ההפניה לגישור והבאת הנתונים מתוכו מעידה על רצון להשפיע על עמדת בית המשפט, בבחינת דע לך בית המשפט  סכומים אלו, המוסכמים, הם המסד, הם אינם שנויים במחלוקת וחזקה, לכאורה, שהם משקפים צרכים בפועל  ועליך לפסוק לפחות אותם".

 

שהרי, טוענת האשה המשיבה "בכל מקרה בית משפט יעשה מלאכתו על פי שיקול דעתו".  אולם "קבלת הסברה זה של המשיבה מייתר כליל את החיסיון מעל  משא ומתן ככלל והליכי גישור בפרט. קבלת עמדה זו תהפוך את הליך הגישור להליך סגור וחשדני, בלתי אמיתי כשכל צד שומר את תחום מוכנותו לעצמו עד כדי סיכולה של המטרה האמתית של הליך שחשיבותו רבה, במיוחד בענייני משפחה".

 

בהמשך הכרעת הדין דוחה השופט מכל וכול את הטענה המופרכת של המשיבה "שמרגע שמינה בית המשפט את המגשרת לפסוק המזונות הזמניים תחתיו ולא קבע שהדיון שם חסוי הרי שלא חל עליו חיסיון". " לאור כישלונו של הליך הגישור, מה היה קל ופשוט יותר מלהגיש בקשה העותרת לתת החלטה על פי הבקשה המצויה בתיק, תוך ציון שינויים מיוחדים בצורכי הילדים, ככל שאלו התרחשו מאז הגשת אותה בקשה. הגיונם של הדברים מלמד שהגשת הבקשה במתכונתה מטרתה הייתה ככל הנראה הבאת הנתונים מתוך הגישור לידיעת בית המשפט……."

 

ובקבלו את בקשתו של הבעל להורות על מחיקת הבקשה למזונות זמניים והסרת סריקת המערכת, הוא פוסק:

 

"כשלעצמי אני סבור שהצגת סכומים שמקורם בהסכמה שהושגה בהליך גישור ובדרך בה פעלה המשיבה מהווה התנהגות שלא בתום לב, שמטרתה ניסיון בלתי ראוי להצבת רף פסיקתי לבית המשפט….. לדידי חובת תום הלב הנדרשת בענייני משפחה היא חובת תום לב מוגברת הן בתחום המהותי והן בתחום הדיוני. …  עקרון תום הלב השתרש זה מכבר במשפטנו כנורמת על  שמצודתה פרוסה על כל ענפי המשפט האזרחי".